הפרויקט המוצע נשען על תפיסה אסטרטגית רחבה לפיתוח ענף התיירות בישראל ומיצובה כיעד תיירותי מוביל בזירה הבינלאומית. ישראל, עם עושר המורשת ההיסטורית, המגוון התרבותי והנופים הייחודיים שלה - מהים התיכון ועד למדבר - מציעה פוטנציאל עצום שטרם מומש במלואו בתחום התיירות. הנתונים מראים כי בהשוואה למדינות בעלות מאפיינים דומים באגן הים התיכון, ישראל מושכת פחות תיירים ביחס לפוטנציאל האמיתי שלה, וזאת בשל מחסור בתשתיות תיירות מודרניות ובמגוון אטרקציות ברמה בינלאומית.

החזון שלנו הוא להפוך את ישראל למרכז תיירות גלובלי המציע חוויות תיירותיות ברמה בינלאומית, תוך ניצול היתרונות הייחודיים של המדינה: אקלים נוח במרבית חודשי השנה, קרבה יחסית לשווקי תיירות מרכזיים באירופה, מורשת היסטורית עשירה ונופים מגוונים במרחק נסיעה קצר זה מזה. אנו שואפים להגדיל את מספר התיירים הבינלאומיים המבקרים בישראל מ-4.5 מיליון בשנה לכ-10 מיליון בתוך עשור, תוך הארכת משך השהייה הממוצע מ-8 ימים ל-12 ימים והגדלת ההוצאה הממוצעת לתייר. בנוסף, אנו מעוניינים לעודד תיירות פנים איכותית ולהפחית את התופעה של "בריחת תיירות" של ישראלים לחו"ל בשל מחסור באופציות אטרקטיביות בארץ.

על מנת לממש חזון זה, התוכנית מתמקדת בארבעה מוקדי פיתוח אסטרטגיים: הקמת בתי מלון חדשניים באזורי ביקוש מרכזיים, פיתוח אטרקציות מים וספורט ימי לניצול קו החוף הישראלי, קידום תיירות מדברית ייחודית, והקמת מתחמי בילוי וקזינו שיאפשרו להאריך את משך שהייתם של תיירים בישראל. כל אחד מהמוקדים הללו נבחר בקפידה לאחר מחקר מעמיק של מגמות בתיירות העולמית והתאמתן לפוטנציאל המקומי. בתחום בתי המלון, למשל, הדגש יהיה על הקמת מלונות בוטיק, מלונות קונספט ומלונות חכמים שיציעו חוויה שונה ומיוחדת לעומת המלונות המסורתיים. בתחום אטרקציות המים, הכוונה היא לפתח פארקי מים בסטנדרטים בינלאומיים, מרכזי ספורט ימי מתקדמים ואפילו מתחמי תיירות על גבי איים מלאכותיים סמוך לחוף הישראלי.

האסטרטגיה מבוססת על יצירת סינרגיה בין הגורמים השונים בענף התיירות, מיצוב ישראל כיעד לתיירות פנים וחוץ איכותית, והתמקדות בפלחי שוק בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה כמו תיירות אקולוגית, תיירות הרפתקאות, תיירות קולינרית ותיירות בריאות ורווחה. כחלק מהאסטרטגיה, יפותחו "מסלולי חוויה" ייחודיים שיחברו בין אתרים שונים ברחבי המדינה, ויאפשרו לתיירים לחוות מגוון חוויות בביקור אחד. לדוגמה, "מסלול המים" שיחבר בין אטרקציות ימיות בים התיכון, פעילויות בכנרת וחוויות ייחודיות בים המלח; "מסלול המורשת" שיתמקד באתרים היסטוריים ודתיים; ו"מסלול הטעמים" שיציע חוויות קולינריות מהמטבח הישראלי המגוון. בנוסף, תושק אפליקציה ייעודית שתאפשר לתיירים לתכנן את הביקור שלהם בישראל בצורה מותאמת אישית ותציע להם המלצות בהתאם להעדפותיהם.

המימוש של חזון זה יתרום משמעותית לכלכלה הישראלית באמצעות יצירת אלפי מקומות עבודה חדשים, משיכת השקעות זרות, העצמת הפריפריה וחיזוק הכלכלה המקומית, תוך שמירה על עקרונות של תיירות בת-קיימא וידידותית לסביבה. על פי הערכות כלכליות ראשוניות, הפרויקט צפוי להוסיף כ-25 מיליארד ש"ח בשנה לתמ"ג הישראלי בטווח הארוך וליצור כ-50,000 משרות חדשות במגוון רחב של תחומים. בנוסף, הפרויקט יסייע בפיתוח תשתיות ציבוריות שישרתו גם את האוכלוסייה המקומית, ויצמצם פערים בין המרכז לפריפריה. חלק מהותי מהתוכנית הוא שילוב קהילות מקומיות בפרויקטי התיירות, במטרה להעצים אותן כלכלית וחברתית ולהבטיח שחלק משמעותי מהרווחים יישאר באזורי הפיתוח.

פיתוח בתי מלון במדבר מהווה נדבך מרכזי בתוכנית האסטרטגית לקידום תיירות ייחודית בישראל. המדבר הישראלי, על נופיו הדרמטיים, מציע הזדמנות להקמת מלונות יוקרה המשתלבים באופן אורגני עם הסביבה ומשלבים יוקרה עם קיימות סביבתית.

העיצוב האדריכלי יתבסס על עקרונות אקולוגיים ושימוש בחומרים מקומיים המותאמים לאקלים המדברי, תוך מזעור הפגיעה בסביבה ושימור המערכות האקולוגיות המקומיות. מערכות האנרגיה יתבססו על טכנולוגיה סולארית, לצד מערכות מתקדמות למחזור מים ובקרת אקלים חכמות להפחתת צריכת משאבים.

חווית האירוח תכלול אטרקציות ייחודיות כמו ספא מדברי, סיורים עם מדריכים מומחים, תצפיות אסטרונומיות, סדנאות קולינריות, וספורט אתגרי מדברי. המיקום האסטרטגי יאפשר נגישות לאתרי תיירות מרכזיים כמו מכתש רמון ופארק תמנע, תוך שילוב קהילות מקומיות בדואיות בתוכניות התיירותיות.

אזורי הפיתוח המועדפים כוללים את הנגב המערבי, ים המלח, הערבה, ומרחב מכתש רמון, עם 2-3 מלונות בכל אזור - החל ממלונות בוטיק (30-40 חדרים) ועד למתחמים גדולים (עד 200 יחידות). הפריסה תיצור "שביל מלונות מדבר" שיעודד תיירים לחקור אזורים שונים ולהאריך את שהייתם בישראל.

סגנונות האירוח יכללו סוויטות במצוקים טבעיים, מבנים שקועים באדמה לבידוד תרמי, אוהלי יוקרה ברמת "גלמפינג" גבוהה, ומבנים בהשראת צורות גיאולוגיות מדבריות. התכנון ישלב גם מערכות לאיסוף מי שיטפונות ונגר עילי.

טכנולוגיה מתקדמת תשולב בכל היבט: חדרים חכמים מותאמים אישית, מערכות מציאות רבודה לסיורים וירטואליים באתרים היסטוריים, ומסעדות גורמה המשלבות מסורות בישול מדבריות עם טכניקות מודרניות ומוצרים מקומיים מחקלאות מדברית.

המערכות הטכנולוגיות של המלונות יתוכננו בדגש על קיימות סביבתית, כולל מערכות לניצול אנרגיית גלים, התפלת מים לשימוש עצמי, וטיהור שפכים ללא פגיעה בסביבה הימית. תשומת לב מיוחדת תינתן לשמירה על המערכות האקולוגיות הימיות, עם תוכניות ניטור ושיקום מתמשכות וחינוך סביבתי לאורחים.

האתגרים ההנדסיים והרגולטוריים בהקמת מלונות צפים הם משמעותיים, אך הניסיון העולמי מראה כי עם תכנון נכון והשקעה מתאימה, פרויקטים כאלה לא רק אפשריים אלא גם משתלמים מבחינה כלכלית וסביבתית. התוכנית כוללת שלביות פיתוח, עם פיילוט ראשוני באילת שישמש להפקת לקחים לקראת הרחבת המודל לאזורים נוספים.

פיתוח מלונות קונספט ייחודיים מהווה מרכיב מרכזי באסטרטגיית התיירות המוצעת. מדובר בבתי מלון הבנויים סביב נושא מרכזי, המשפיע על כל היבטי חווית האירוח - מהעיצוב האדריכלי ועד לפעילויות ושירותים המוצעים לאורחים. מלונות אלו מכוונים לפלחי שוק ספציפיים ומאפשרים התאמה מדויקת של המוצר התיירותי לצרכי קהל היעד.

בין הקונספטים המרכזיים שיפותחו במסגרת התוכנית ניתן למצוא מלונות קולינריים המציעים חוויות גסטרונומיות ייחודיות, כולל כיתות אמן מאסטר-שף ישראלים ובינלאומיים, שווקי מזון מקומיים בתוך המלון, וחדרי אירוח המשולבים עם מטבחים מאובזרים לאורחים המעוניינים להתנסות בבישול עצמי. מלונות אלו ימוקמו באזורים בעלי מסורת קולינרית עשירה כמו הגליל, ירושלים ויפו העתיקה.

ההיבט המשותף לכל מלונות הקונספט הוא ההתמקדות בחוויה אותנטית ומעמיקה, המאפשרת לאורחים להתחבר לתחומי העניין שלהם בדרך ייחודית. מלונות אלו יכללו גם שיתופי פעולה עם מומחים בתחומם, מותגים בינלאומיים, וקהילות מקומיות הרלוונטיות לתחום הקונספט.

מהפכת הטכנולוגיה משנה את פני ענף המלונאות העולמי, ובמסגרת התוכנית המוצעת, ישראל תוביל חדשנות בתחום המלונות החכמים. כמדינת הסטארט-אפ, ישראל נמצאת בעמדה אידיאלית להטמיע טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית המלונאות, ולהציג לעולם את העתיד של חוויית האירוח הדיגיטלית.

המלונות החכמים המתוכננים יכללו מערכות בינה מלאכותית מתקדמות שישנו מהותית את חווית האירוח. מערכות זיהוי פנים יחליפו את המפתחות המסורתיים, ויאפשרו כניסה מאובטחת לחדרים וגישה למתקנים השונים במלון ללא צורך בכרטיסים או מפתחות. תהליך הצ'ק-אין יהיה אוטומטי לחלוטין, עם אפשרות להשלים את כל הפרוצדורות טרם ההגעה למלון.

מלבד השיפור בחווית האורח, המלונות החכמים יציעו יתרונות משמעותיים גם לבעלי המלונות ולמפעילים. מערכות ניהול אנרגיה חכמות יובילו לחיסכון משמעותי בעלויות התפעול, תוך צמצום הטביעה האקולוגית של המלון. ניתוח נתונים מתקדם יאפשר הבנה מעמיקה של התנהגות האורחים והעדפותיהם, מה שיוביל לשירות מותאם אישית יותר ולהגדלת ההכנסות.

פיתוח פארקי מים חדשניים ומתחמי ספורט ימי מהווה נדבך מרכזי בתוכנית התיירותית המוצעת, במטרה למנף את משאבי המים הטבעיים של ישראל ואת קו החוף הארוך שלה. פרויקטים אלו מיועדים לשדרג משמעותית את היצע אטרקציות המים בישראל, ולמצב את המדינה כיעד מוביל לחופשות קיץ וספורט ימי.

מיקום הפרויקטים יתוכנן בצורה אסטרטגית לאורך קו החוף הישראלי, עם דגש על אזורים כמו חיפה והקריות, אשדוד, אשקלון ואילת. בנוסף, יוקמו מתחמים בסמיכות לאגם הכנרת וים המלח, תוך התאמה למאפיינים הייחודיים של כל מקווה מים. חלק מהפרויקטים ישולבו ישירות עם מלונות ומתחמי תיירות קיימים, וחלקם יפותחו כאטרקציות עצמאיות.

היבט חשוב בתכנון הפרויקטים יהיה הקיימות הסביבתית. יוטמעו מערכות מתקדמות לסינון וטיהור מים ללא כימיקלים מזהמים, מערכות סולאריות לחימום מים ואספקת חשמל, ותהליכי מחזור מים יעילים. במקביל, יינתן דגש על שילוב אלמנטים חינוכיים הנוגעים לשימור הסביבה הימית ולחשיבות המים כמשאב טבע יקר ערך.

הקמת איים מלאכותיים לתיירות מהווה פריצת דרך בתפיסת פיתוח התיירות הישראלית, ומציעה פתרון יצירתי לאתגר הקרקעות המוגבלות בישראל. איים אלו יוקמו במרחק מתאים מהחוף, באזורים שנבחרו בקפידה לאור שיקולים סביבתיים, הנדסיים וכלכליים. הם יהוו מרכזי תיירות אקסקלוסיביים המציעים חוויה שאינה קיימת כיום בישראל.

בנוסף, יוקמו מתחמי צלילה מתקדמים, כולל שוניות אלמוגים מלאכותיות ופארקי צלילה תת-ימיים ייחודיים. באילת, יפותח מתחם צלילה עם כרישים בסביבה מבוקרת ובטוחה, שיאפשר למבקרים חוויה ייחודית של אינטראקציה עם כרישים ויצורים ימיים נדירים אחרים.

הפיתוח הסביבתי של האיים המלאכותיים יתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני סביבה וגורמי אקדמיה, כדי להבטיח שהפרויקט לא רק שלא יפגע בסביבה הימית, אלא אף יתרום לשיקומה. יוקמו מתחמי גידול והשבת אלמוגים, תוכניות ניטור איכות מים, ויושקעו משאבים משמעותיים בפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה. האיים עצמם יתוכננו כמערכות סגורות ככל האפשר מבחינת אנרגיה ומשאבים, עם דגש על אנרגיות מתחדשות ומחזור.

חוויות הטבע והאקסטרים יכללו גם טיסות בכדור פורח מעל מצוקי ים המלח, המציעות נקודת מבט ייחודית על אחד הנופים המרהיבים בעולם. פעילות זו תתוכנן בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, באופן שיבטיח חוויה מרהיבה תוך שמירה קפדנית על הסביבה הרגישה של אזור ים המלח.

הגישה לאיים המלאכותיים תתבצע באמצעות מערכת הסעות ימיות מתקדמת, שתכלול ספינות נוסעים מהירות ידידותיות לסביבה, סירות אקולוגיות, ומערכת רכבלים ימית חדשנית שתספק גם היא חוויה תיירותית בפני עצמה. התשתית התחבורתית תתוכנן לתת מענה לעומסי נוסעים גדולים בעונות השיא, תוך שמ

פיתוח בתי קזינו תיירותיים באילת ובערי הפריפריה מהווה מרכיב אסטרטגי בתוכנית הפיתוח התיירותי המוצעת. מודל זה, שהוכיח את עצמו בהצלחה במדינות רבות בעולם, מציע פוטנציאל כלכלי משמעותי, במיוחד באזורי פריפריה הזקוקים למנועי צמיחה כלכליים. חשוב להדגיש כי המודל המוצע הוא של "קזינו משולב" (Integrated Resort Casino) - מתחם תיירותי מקיף שהקזינו מהווה רק חלק ממנו, לצד מלונאות ברמה גבוהה, מרכזי כנסים, מתחמי קניות, מסעדות ומופעי בידור.

מחקרים כלכליים מראים כי מתחמי קזינו משולבים יכולים להוות מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה המקומית. מעבר להכנסות הישירות מפעילות ההימורים, המתחמים מייצרים מקומות עבודה רבים, מגדילים את היקף התיירות, מושכים השקעות נוספות, ומעלים את ערך הנדל"ן באזור. בערי פריפריה, השפעות אלו יכולות להיות משמעותיות במיוחד.

פיתוח תחום הקזינו בישראל מחייב שינויי חקיקה ורגולציה, והתוכנית מציעה מודל הדרגתי שיאפשר בחינה מתמדת של ההשפעות ותיקון רגולטורי במידת הצורך. חשוב לציין כי המודל מתמקד בקזינו תיירותיים, המיועדים בעיקר לתיירות נכנסת ולתיירות פנים בעלת יכולת כלכלית, ולא לקהל מקומי רחב.

לב המודל הפיננסי בתוכנית המוצעת הוא פיתוח מנגנון מימון חדשני מבוסס איגוח תזרימי הכנסות מענף התיירות. מדובר בהנפקת אג"ח ייעודיות שהביטחונות שלהן מגיעים מתזרימי הכנסה עתידיים צפויים מהמיזמים התיירותיים, בדומה למודלים של איגוח נכסים בשווקים פיננסיים מפותחים, אך עם התאמה לענף התיירות הייחודי.

תהליך הנפקת האג"ח המגובות תזרים תיירות יתבסס על מספר עקרונות מרכזיים:

האג"ח יונפקו במספר פאזות, בהתאם להתקדמות הפרויקטים ולצרכי המימון. הפאזה הראשונה תתמקד במימון הקמת בתי מלון חדשניים ומלונות על המים, שהסיכון בהם נמוך יחסית בשל הביקוש המוכח. פאזות מאוחרות יותר יממנו פרויקטים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר, כמו האיים המלאכותיים ומתחמי הקזינו.

ניתוח כלכלי ראשוני מצביע על אפשרות לגייס כ-5 מיליארד ש"ח בשלב הראשון של הנפקת האג"ח, בריביות אטרקטיביות יחסית למשקיעים, תוך שמירה על כדאיות כלכלית לפרויקטים. הניתוח מתבסס על הערכות ביקוש שמרניות ולוקח בחשבון גם תרחישי קיצון של ירידה דרסטית בתיירות הנכנסת לישראל.

מימון הפרויקטים בתוכנית מחייב יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות תיירות בינלאומיות ומשקיעים גלובליים - לא רק לגיוס הון, אלא גם להבאת ידע וניסיון שיתרמו להצלחת המיזמים.

שיתופי הפעולה עם רשתות מלון עשויים להתבטא בהסכמי ניהול, זיכיון, השקעות הון ישירות או פיתוח משותף. יתרונם המרכזי הוא הידע והמותג הבינלאומי, שמביאים עימם מערכות הזמנות גלובליות ובסיסי לקוחות רחבים להגדלת התפוסה והבטחת תזרים הכנסות יציב.

קרן ההשקעות התיירותית תפעל במודל Private Equity עם התמחות בתיירות הישראלית, ותציע למשקיעים אפשרות להשקעה מגוונת על פני מספר פרויקטים תוך פיזור סיכונים. הקרן תנוהל על ידי צוות מקצועי עם ניסיון בינלאומי בתיירות ופיננסים.

במקביל, תיווצר רשת קשרים עם קרנות תיירות ממשלתיות מאירופה, ארה"ב ומזרח אסיה למימון פרויקטים בעלי אינטרס אסטרטגי משותף, כגון תיירות רפואית או מתחמי קזינו מותאמים.

הצלחת התוכנית מושתתת על שילוב יוזמות פרטיות עם תמיכה ממשלתית, המאפשר האצת פיתוח והגדלת סיכויי ההצלחה.

התמריצים הממשלתיים כוללים מענקי הקמה של 20%-30% לפרויקטים בפריפריה, הטבות מס, פטור ממע"מ וזיכויי מס להשקעות ירוקות, המדורגים לפי מיקום, חדשנות ותרומה לתעסוקה.

מודל המימון ציבורי-פרטי (PPP) מחלק סיכונים בין המדינה למשקיעים, כאשר המדינה מספקת תשתיות וערבויות והסקטור הפרטי מביא הון וידע תפעולי - בעיקר לפרויקטים מורכבים כמו איים מלאכותיים ומתחמי קזינו.

שילוב בפרויקטים ממשלתיים קיימים מנצל ביעילות תשתיות לאומיות, תוך קישור לתוכניות תחבורה ואנרגיה מתחדשת התומכות בפיתוח תיירותי בר-קיימא.

פיתוח תשתיות התיירות המוצעות צפוי לייצר השפעות כלכליות משמעותיות על המשק הישראלי - יצירת מקומות עבודה, עידוד עסקים מקומיים, וחיזוק אזורי פריפריה. התוכנית מציעה פוטנציאל לצמיחה בת-קיימא באזורים הסובלים מאבטלה גבוהה ופיתוח כלכלי מוגבל.

התוכנית צפויה ליצור כ-63,000 משרות ישירות במגוון ענפים, ביניהן 15,000 במלונאות, 10,000 בהסעדה, ו-8,000 באטרקציות ופארקים. בשלב ההקמה יתווספו כ-12,000 משרות בבנייה ותשתיות. בנוסף, צפויות כ-100,000 משרות עקיפות בענפים התומכים בתיירות.

משרות בתחום המלונאות הגבוהה והקזינו מציעות שכר הגבוה ב-20%-30% מהממוצע במשק, בעיקר בתפקידים מקצועיים. יתרון משמעותי הוא נגישות המשרות למגוון אוכלוסיות, כולל עובדים ללא השכלה אקדמית.

התוכנית כוללת מודל לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בתעסוקה, כאשר קבלת תמריצים ממשלתיים תותנה בהעסקת עובדים מקהילות מקומיות ופיתוח תוכניות הכשרה. דגש מיוחד יינתן לשילוב עובדים עם מוגבלויות ותעסוקה מגוונת.

התוכנית המוצעת תשנה את מיצוב ישראל בשוק התיירות העולמי. במקום התפיסה של ישראל כיעד לתיירות דתית והיסטורית בלבד, אנו שואפים למצב אותה כיעד מגוון, חדשני ויוקרתי, המשלב היסטוריה עם עתיד, מורשת עם חדשנות, ומנוחה עם הרפתקה.

אסטרטגיית המיצוב תתבסס על גיוון החוויות בשטח גיאוגרפי קטן - "ממדבר עד ים, ממורשת לעתיד, הכל במרחק נסיעה קצר", ועל השילוב הייחודי של בטיחות עם הרפתקה ואותנטיות.

השיווק יתמקד תחילה בשווקים מפותחים כמו צפון אמריקה, מערב אירופה ואוסטרליה, עם דגש על מחפשי יוקרה וחוויות אותנטיות. בהמשך, יורחב לשווקים מתפתחים כמו סין, הודו ודרום אמריקה, עם התאמות לצרכיהם.

תוכנית השיווק תכלול קמפיינים דיגיטליים, שיתופי פעולה עם סוכני נסיעות ומובילי דעה, נוכחות בתערוכות תיירות, ופעילות יחסי ציבור. דגש מיוחד יינתן ליצירת תוכן ויראלי ברשתות חברתיות.

ישראל תמוצב כמובילה בתיירות חכמה ומבוססת טכנולוגיה, עם מלונות חכמים ושימוש במציאות מדומה, מציאות רבודה ובינה מלאכותית. אלה יחזקו את תדמיתה כ"אומת הסטארט-אפ" גם בתחום התיירות.